ניו קופל רכב בע"מ ואח' נ' פרומקין ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 18.6.09 בחניון בכביש 6, בצד הדרך ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

מטעם התובעות העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב התובעות (להלן: "רכב התובעות").

מטעם הנתבעים, העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים מסוג ג'יפ (להלן: "הג'יפ") שמאחוריו נגררת עגלה (להלן: "העגלה"). כמו כן, העיד עה/1 שהינו חבר שהיה בעת התאונה ברכבו של נתבע 1.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעות, כאשר עמד רכבן בחניון בצד הדרך, שדלתו פתוחה, רכב הנתבעים פגע עם העגלה בדלת. לפיכך הנתבעים אחראים לקרות התאונה ולנזקים בגינה.

לטענת הנתבעים, רכב התובעות עמד לצד שמאל הדרך במקום אסור, שדלתו סגורה. רכב הנתבעים חלף על פני רכב התובעות, טרם חלוף העגלה נפתחה לפתע דלת רכב התובעות, ופגעה בחלקה האחורי של העגלה. לאור האמור התובעות אחראיות לקרות התאונה.

דיון והכרעה:

בקליפת אגוז, סלע המחלוקת בתיק שבפני נסובה סביב השאלה - האם רכב הנתבעים חלף על פני דלת רכב התובעות כאשר הדלת הייתה פתוחה, או האם לפתע נפתחה הדלת כאשר רכב הנתבעים כבר חלף עם חלקו הקידמי. לאחר שאדון בשאלה זו, אבחן את שאלת האחריות בין המעורבים בתאונה.

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי הדלת הייתה פתוחה. יחד עם זאת החלטתי להטיל את מלוא האחריות על התובעות בשיעור של 70%, ועל הנתבעים אחריות בשיעור של 30%.

ובמה דברים אמורים:

העידה בפני עת/1 בצורה ברורה, לפיה נסעה בכביש 6 לכיוון צפון, עצרה את רכבה בתחנת רענון, ועמדה עם חברתה ליד הרכב, כאשר דלת רכבה הייתה פתוחה. זאת ועוד, הוסיפה (עמ' 1): "… עבר טנדר והוא עבר לאט לאט כי הדלת הייתה פתוחה, היו המון אנשים ותנועה, הוא הצליח לעבור, ואז היה לו נגרר עם אופניים, שהיה יותר רחב מהטנדר והנגרר נתפס בקצה של הדלת ומשך את הדלת נגד כיוון הסגירה".

מנגד, העיד נתבע 1 שהיה במקום נשוא התביעה, שחלף עם רכבו, ופתאום שמע "בום". והוסיף (עמ' 3): "עצרתי את הרכב ואני רואה דרך המראה כי הגרור נפגע מדלת רכב שנגעה בו". אולם השיב כי לא ראה את המפגש בין כלי הרכב. לשיטתו, הדלת נפתחה לפתע לכיוון העגלה, וזאת משום שלא שמו לב לקיומו של הנגרר.

זאת ועוד, העיד הנתבע 1 כי ראה את הרכב לפני התאונה, והדבר מתיישב עם עדותה של עת/1 לפיה עבר עם הג'יפ לאט לאט.

יתרה מכך, לטענת עת/1 העגלה הייתה רחבה יותר מהג'יפ, ולעניין זה שנשאל נתבע 1 האם נכון שהעגלה רחבה יותר מהג'יפ עצמו, השיב: "לא בטוח". כמו כן, עה/2 בעדותו ציין כי העגלה לא רחבה יותר מהג'יפ, אך שנאמר לו בחקירתו הנגדית שהנתבע 1 בעצמו לא בטוח אם העגלה יותר רחבה מהגי'פ השיב (עמ' 5): "בוודאות אני לא יכול להגיד שזה לא חורג". לפיכך, עדותה של עת/1 לא נסתרה.

מתמונת נזק רכב התובעות, כפי שהדבר מצא ביטויו ב- ת/2 ניתן להיווכח כי יש כיפוף חיצוני, דבר העולה בקנה אחד עם גרסת עת/1.

לאור האמור, השתכנעתי כי דלת רכב התובעות הייתה פתוחה.

לדידי, משראה הנתבע 1 את רכב התובעות לפני התאונה, היה עליו לנקוט במשנה זהירות כאשר חלף עם רכבו על פני רכב התובעות. וזאת, בהתחשב במיקום אירוע התאונה, במקום צר, פקוק ועמוס, ובמיוחד שרכבו גורר עמו עגלה.